מחלת האלצהיימר היא יותר אכזרית מכפי שידוע. אם לא די בכך שהמחלה גורמת לחולים לאבד את תודעתם ואת כבודם העצמי, הרי שהיא גם מביאה לכך שהחולים יחיו במצבם הלא מכובד שנים ארוכות מאוד. חולי אלצהיימר אינם סובלים מפגיעה פיזית, ואובדן התודעה משחרר מכל הלחצים הנפשיים המתלווים בדרך כלל לגיל זיקנה. פרדוקסלית, לכן, מחלת האלצהיימר היא מחלה שמביאה להתארכות תוחלת החיים של החולה, ובכך מחריפה מאוד את נטל הטיפול בו, הנופל על כתפי משפחתו. זה קשה מאוד לטפל בבן משפחה חולה אלצהיימר. זה קשה מאוד, ויקר מאוד. בשלבים המתקדמים של המחלה חולה האלצהיימר נהפך לחולה סיעודי - הוא זקוק להשגחה שוטפת, בבית או במוסד. השגחה כזו, על פי הערכות משרד האוצר, עולה חצי מיליון שקל לפחות במקרה של חולה סיעודי רגיל, כזה שתוחלת חייו היא של שלוש שנים בממוצע. חולה אלצהיימר, שיכול לשרוד במצבו גם 10 שנים ויותר, עלול לעלות למשפחתו סכומים גדולים בהרבה. זה נשמע אכזרי לכמת את מצבו של חולה סיעודי במונחים של כמה זה עשוי לעלות למשפחתו. זה אכזרי, אבל זה גם הכרחי. משפחה שאחד מבניה נקלע למצב סיעודי היא משפחה המועדת להרס כלכלי ומורלי. "זה מזעזע את יסודות המשפחה", אומר אבי רייטן, המתמחה בייעוץ לביטוח סיעודי "זה מחייב שינוי של כל הרגלי החיים, במידה שבן המשפחה נשאר בבית וצריך לדאוג לשמור עליו 24 שעות ביום, או שמחייב משאבים כספיים עצומים - אם רוצים לאשפז אותו במוסד. רק מי שנמצאים במצב כלכלי רעוע במיוחד זכאים לקבל עזרה מהמדינה לאשפוז סיעודי. השאר יצטרכו להסתדר לבד". להסתדר לבד, לפי חישוב מקובל, עולה 6,000-5,000 שקל בחודש עבור טיפול בבן המשפחה בבית - העלות של החזקת מטפל, בדרך כלל עובד זר. לטעמו של רייטן ההוצאה האמיתית, אם מוספים גם הוצאות על חיתולים, תרופות וביטוחים, קרובה יותר ל-9,000 שקל בחודש. וזה עוד זול. מוסדות סיעודיים עולים בין 5,000 ל-20 אלף שקל בחודש (מיטה לאדם בחדר זוגי). המוסדות ברמה הגבוהה, שהם המוסדות שאליהם שואפות להתק בל משפחות מהמעמד הבינוני-גבוה, נמצאים ברמת המחירים הגבוהה ביותר: 15-12 אלף שקל בחודש בממוצע. בהכפלה של שלוש שנות חיים בממוצע של חולה סיעודי מתקבלת הוצאה של כחצי מיליון שקל. ההוצאה, כמובן, גדלה והולכת ככל שתוחלת החיים של החולה הסיעודי מתארכת - וזהו המצב כיום. 33% מהחולים הסיעודיים שורדים כיום יותר מארבע שנים, לעומת 26% מהם ששרדו יותר מארבע שנים לפני 20 שנה, וזאת בעיקר בשל היתרבות מקרי מחלת האלצהיימר. 30%-20% ממקרי הסיעוד כיום נובעים מאלצהיימר, מה שהופך את המחלה הזו לגורם הסיכון הגדול ביותר לאשפוז סיעודי. בסך הכל, כ-15% עד 20% מהקשישים החיים כיום, קשיש אחד מכל שישה, מגיעים למצב סיעודי. עד שהדור הצעיר הנוכחי יגיע לגיל זיקנה, השיעור הזה צפוי לגדול משמעותית. סיכון של אחד לשישה להיקלע להוצאה של חצי מיליון שקל הוא סיכון שאי אפשר לזלזל בו. זה סיכון שמחייב היערכות מראש, באמצעות ביטוח - ביטוח סיעודי. "ביטוח בריאות", אומר אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, "הוא סוג של לוקסוס - כי המדינה מספקת כיסוי בסל הבריאות הממלכתי. לעומת זאת, כיסוי סיעודי ממלכתי כמעט ואינו קיים. המענה של המדינה כא ן הוא מצומצם מאוד, ומוגבל כמעט רק לאוכלוסיות מצוקה. לכן ביטוח סיעודי הוא הכרחי". א מהו חולה סיעודי? מצב שבו אדם אינו יכול לבצע בכוחות עצמו פעולות יומיומיות בסיסיות. הגדרות אגף הפיקוח על הביטוח מגדירות שש פעולות כאלה, שמכונות ADL. בחולים סיעודיים מאופיינים באובדן חלק משש פעולות אלה. לפי הגדרת הפיקוח, כל אדם שאיבד שלוש לפחות מתוך שש הפעולות ייחשב כבר לחולה סיעודי. בנוסף, מוגדר כחולה סיעודי גם מי שסובל מתשישות נפש - הגדרה יפה לסניליות. בשנים האחרונות, בשל אינספור בעיות שצצות בהגדרות ה-ADL בביטוחי הסיעוד השונים, התערב הפיקוח על הביטוח התערבות נמרצת כדי להשליט בנושא זה סדר. בין השאר הפיקוח קבע, כאמור, כי די בשלוש ADL שהאדם אינו עומד בהם, כדי שהוא ייחשב לסיעודי (קודם לקביעה הזו היו חברות ביטוח שדרשו אי עמידה בארבע, חמש ואפילו שש ADL כדי לקבל זכאות לביטוח). בנוסף, הפיקוח פירט בדיוק את טיב הפעולה, כדי שלא ייווצרו מצבים שבהם מי שמסוגל להתרחץ בעצמו אבל אינו מסוגל להיכנס לאמבט בעצמו - חברת הביטוח תתנער ממנו, וכן קבע כי די באי עמידה במחצית ה-ADL. כך, מי שמסוגל לשכב בעצמו אבל אינ ו מסוגל לקום בעצמו - נחשב כבר כמי שאינו עומד ב-ADL של לקום ולשכב. על פי הגדרת הפיקוח, אי עמידה בשלוש ADL מזכה ב-50% מהזכויות בביטוח סיעודי, ורק אי עמידה בארבע ADL מזכה במלוא הזכויות. בפועל, עם זאת, מרבית ביטוחי הסיעוד בישראל מעניקים כיום זכויות מלאות כבר בשלוש ADL. ב איזו עזרה סיעודית מציעה המדינה? המדינה מציעה עזרה בטיפול סיעודי גם בבית וגם במוסד. הביטוח הלאומי מציע שעות עזרה בטיפול בבית, באמצעות אחיות של המוסד. מדובר בסיוע ב-5 עד 15.5 שעות שבועיות (לפי המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה), שלכל הדעות אינו מספק כדי להשגיח על אדם סיעודי 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. לכל היותר, הסיוע של הביטוח הלאומי יכול לכסות עבור יום החופשה השבועי של העובד הזר, ותו לא. המדינה תומכת גם בסבסוד אשפוז במוסדות סיעודיים. בדרך כלל מדובר במוסדות סיעודיים ברמה הבינונית בלבד, ובכל מקרה הסיוע מוגש רק למי שעומד בקריטריונים סוציו-אקונומיים נוקשים מאוד. לשם קבלת זכאות לסיוע, הכנסתו של הקשיש צריכה לרדת מ-7,000 שקל בחודש (סיוע חלקי יכול להינתן למי שהכנסתו מגיעה עד ל-10.5 אלף שקל בחודש ליחיד, או 15.5 אל ף שקל בחודש לזוג). ג אילו סוגי ביטוח סיעודי קיימים? קיימים שלושה סוגים. הסוג הראשון, והנפוץ ביותר, הוא הביטוח הסיעודי הקבוצתי הנמכר על ידי קופות החולים - בדרך כלל ביחד עם הביטוח המשלים שלהן. עם זאת, להבדיל מהביטוח המשלים שהקופות הן המבטחות בו, את הביטוח הסיעודי מוכרת חברת ביטוח, וקופת החולים משמשת כאן רק צינור רכישה. כלומר, האחריות הביטוחית מוטלת על כתפי חברת הביטוח שאיתה התקשרה קופת החולים. קיים סוג נוסף של ביטוחים סיעודיים קבוצתיים, ואלה הם ביטוחים שנרכשים בידי קבוצות עובדים גדולות, מחברות הביטוח, בדרך כלל ביחד עם ביטוח הבריאות הקבוצתי שרוכשת לעצמה אותה קבוצת עובדים. הסוג השלישי הוא ביטוח סיעודי פרטי, שאנשים רוכשים עבור עצמם מסוכן הביטוח שלהם. במדינת ישראל יש כיום כארבעה מיליון מבוטחים בביטוח הסיעודי של קופות החולים, ועוד כחצי מיליון מבוטחים דרך ביטוחים קבוצתיים ודרך ביטוחים אישיים. שיעור החדירה של הביטוח הסיעודי בישראל, בזכות קופות החולים, הוא הגבוה ביותר בעולם כיום - ובכך ישראל מקדימה שנות דור את שאר מדינות המערב. ד האם חייבים לרכוש ביטוח סיעודי פרטי? חד משמעית, כן. העשירים מאוד, אלה שיודעים שבכל מקרה יהיה להם את החצי מיליון או אפילו מיליון שקל הנדרשים לשם טיפול סיעודי בהם ובבני משפחתם, יכולים אולי לפטור את עצמם מרכישת ביטוח סיעודי. כל השאר - אל להם לוותר על ביטוח סיעודי. למעשה, זהו ביטוח חשוב יותר מביטוח בריאות, בגלל היקף ההוצאה העצום הכרוך בו ובגלל ההסתברות הלא נמוכה שיהיה צורך בו. ה איזה ביטוח סיעודי צריך לרכוש - של קופת חולים או פרטי? הביטוח שמוכרות קופות החולים הוא הכרח. זהו הביטוח המינימלי שחייבים להחזיק. הוא זול מאוד, ולכן אין סיבה להתלבט לגביו, אבל הכיסוי שהוא מספק הוא גם חלקי בלבד. לכן, אם אין ברירה, ניתן להסתפק רק בביטוח של קופות החולים. אם יש ברירה אחרת, כדאי ורצוי לרכוש בנוסף גם ביטוח סיעודי פרטי. הביטוחים הסיעודיים הפרטיים שמוכרות חברות הביטוח הם מצוינים. להבדיל מתחום ביטוחי החיים או מביטוחי הבריאות - בתחום הסיעודי חברות הביטוח מספקות מוצר איכותי ויוקרתי. הבעיה היחידה עם הביטוח הסיעודי הפרטי היא המחיר שלו. זהו אחד הביטוחים היקרים ביותר שיש, והוא עשוי להגיע בגיל הביניים (50-40) ל-500 שקל בחודש ויותר ליחיד. בגיל מבוגר (מעל 65) מחירו מאמיר כבר לאלף שקל לאדם בחודש, מה שהופך את הביטוח ללא נגיש. בשבוע הבא: כל הדברים שיש להיזהר מהם בעת רכישת ביטוח סיעודי - Activities of Daily Living -ADL פעולות יומיומיות בסיסיות של אדם, כמו לשכב ולקום, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות