א ו פ ק   ז ה ב   מרכז ידע והכשרה להגנה סיעודית

   ת.ד. 233, ניר-צבי       טל': 9200238 – 08    פקס:   08-9209864  נייד: 050-7435865

פעילויות

מי אנחנו? מאמרים   הוסיפו למועדפים

צרו קשר

 לדף הבית

 

    מאמרים בנושא ביטוח סיעודי

אין אותיות קטנות בביטוח הסיעודי הפרטי

 מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 30 מאי 2006

לעומת הביטוח של קופות החולים, חברות הביטוח מציעות כיום ביטוח סיעודי מצוין, בלי "אותיות קטנות" שמאפשרות להן להתחמק מתשלום. הבעיה היחידה היא המחיר האסטרונומי

 

חברות הביטוח לא יאמינו שזה קורה להן, אבל הפעם הן בהחלט מצליחות לסחוט מאיתנו מחמאות. מחמאות על כך שהביטוחים הסיעודיים הפרטיים הנמכרים בישראל הם ביטוחים מצוינים. אלה הם ביטוחים רחבים מאוד, שמבטחים את המבוטח כמעט בפני כל בעיה סיעודית שעלולה לקרות לו, והכי חשוב - אלה הם ביטוחים כמעט נטולי פרצות. משמע, אין בהם סעיפים שיכולים לאפשר לחברות הביטוח להתחמק ממימוש הביטוח, רגע אחרי שאדם נהפך לסיעודי ובא לבקש את הכסף שמגיע לו. אם נרצה מאוד לחזור לנוהג שלנו לתקוף את חברות הביטוח, אז נוכל כמובן להזכיר שהמוצר המצוין שהן מוכרות כיום הוא פרי לחצים מתמשכים של המפקח על הביטוח. הביטוח הסיעודי לא היה כל כך מצוין לפני חמש שנים, למעשה הוא היה אחד הביטוחים השערורייתיים שנמכרו בישראל, ורק בזכות הנחיות מפורשות מאוד של הפיקוח הוא השתפר פלאים. אלא שכל זה שייך לעבר, וכיום חברות הביטוח מתחרות ביניהן כך שהן אפילו מציעות ביטוחים סיעודיים העולים על הסטנדרד שקבע המפקח. הכל בביטוח הסיעודי מצוין, ובכל זאת אליה וקוץ בה. קוץ ששמו המחיר. המוצר של חברת הביטוח הוא מצוין, אבל המחיר שלו מצוין בעיקר לחברת הביטוח: זהו אחד הביטוחים היקרים ביותר שיש. יקר אפילו כמו 500-300 שקל בחודש לאדם בן 50 הרוכש לעצמו ביטוח כזה, וזאת בהחלט הוצאה כבדה. כבדה כל כך עד שיש מי ששואלים עצמם אם הביטוח הסיעודי מצדיק את עצמו. האם לא עדיף, נניח, לחסוך 500 שקל בחודש באופן עצמאי - ובכך גם לצבור די הון למקרה של הזדקקות סיעודית וגם הכסף יישמר ברשותנו במידה שלא נהפך לסיעודיים? התשובה של מרבית היועצים היא שההוצאה הסיעודית עלולה להיות כל כך כבדה - 15 אלף שקל בחודש לאשפוז סיעודי, למשך תקופה של שלוש שנים ויותר - שאדם מן היישוב יתקשה לצבור את החיסכון הדרוש. וחוץ מזה, היועצים טוענים כי למרבית האנשים אין את המשמעת העצמית הנדרשת כדי לבצע חיסכון התנדבותי כזה, במשך עשרות שנים, ומבלי להתפתות להשתמש בכסף למטרות אחרות לאורך הדרך. ה יועצים, אם כן, ממליצים לכל מי שיכול להרשות זאת לעצמו לקנות ביטוח סיעודי פרטי. בפיקוח על הביטוח במשרד האוצר מסייגים, עם זאת, עם התזכורת כי צריך לבדוק קודם את הנכסים שצבר אדם, ואת הזכויות המגיעות לו מביטוח לאומי ומביטוח סיעודי של קופת החולים, ולהשלים דרך ביטוח סיעודי פרטי רק את היתרה החסרה. היתרה החסרה היא מה שצריך להשלים כדי להבטיח שיהיה ברשותנו סכום כספי שעשוי להבטיח לנו מימון של טיפול סיעודי סביר למשך זמן סביר. את הסבירות צריך כל אחד לקבוע לעצמו. המהדרין, כמו יועץ הביטוח הסיעודי אבי רייטן, גורסים כי צריך להבטיח יכולת תשלום של 15-10 אלף שקל בחודש, למשך חמש-שמונה שנים לפחות. משמע, עלות של אשפוז סיעודי ברמה גבוהה למשך מספר רב של שנים. רייטן אמנם מודע לכך שתוחלת החיים הממוצעת של חולה סיעודי נמוכה כיום משלוש שנים, אבל הוא טוען ש"קונים ביטוח כדי להיות בטוחים בפני כל מצב". וכל מצב יכול לכלול, למשל, חולה אלצהיימר - שתוחלת החיים שלו ארוכה בהרבה משלוש שנים. א חליפה לכל אחד: זהו אחד היתרונות החשובים של הביטוחים הסיעודיים הפרטיים: ניתן לרכוש בהם כמעט כל סכום ביטוח שרוצים, מאלפיים שקל ועד 20 אלף שקל בחודש, לכל תקופת זמן שרוצים, משלוש שנים ועד לכל החיים. המבוטח הוא שבוחר אם הוא רוצה ביטוח שישלם לו 5,000 שקל בחודש במשך חמש שנים, או שמא הוא מעדיף 10,000 שקל בחודש לתקופה של עשר שנים או אפילו לכל החיים. ההבדל בין הביטוחים יהיה רק במחיר: לכל תקופת זמן (חמש שנים, עשר שנים...) נקבעת פרמיה נדרשת לכל אלף שקל ביטוח. ככל שקונים ביטוח יותר גדול, נשלם פרמיה גבוהה בהתאמה. ב תנאים מיטביים: כל חברות הביטוח מעניקות את הזכות לממש את הביטוח הסיעודי, באופן מלא, עבור מי שאיבד כבר את היכולת לבצע שלוש פעולות יומיומיות בסיסיות (שלושה ADL). בכך מקדימות חברות הביטוח את הוראות המפקח, שקבע כי בשלב הזה יהיה המבוטח זכאי רק למחצית הביטוח. חברות הביטוח מקדימות את המפקח גם בכך שחלקן מאפשרות לקבל זכאות מלאה לביטוח כבר באובדן של שני ADL בלבד. זהו מהלך שיווקי יפה של חברות הביטוח, אבל מהלך שאין לו כמעט משמעות מעשית - אחד משני ה-ADL הוא אובדן השליטה על הסוגרים, שהוא כמעט תמיד אחד ה-ADL האחרונים שמאבדים. למותר לציין, כי לפי הוראות המפקח כל הפוליסות תקפות לגבי מי שסובלים מתשישות נפש (סנילי ות, אלצהיימר). גם ההחרגות, משמע המצבים אותם חברת הביטוח מסרבת לבטח, הן מועטות. למשל, מי שנקלע למצב סיעודי עקב ניסיון התאבדות או שימוש בסמים, לא יבוטח. לעומת זאת, אם המצב הסיעודי הוא תוצאה של תאונה, מחלה תורשתית, או שהחולה הסיעודי סובל גם ממחלות רגילות אחרות - כל אלה יזכו לקבל ביטוח מלא כמעט אצל כל חברות הביטוח. למעשה, מבחינת התנאים המוצעים בפוליסות הסיעודיות - חברות הביטוח יישרו קו ביניהן. ההבדלים בין הפוליסות הם קטנים בלבד, וכל הפוליסות הן ברמה גבוהה מאוד. אין אותיות קטנות בביטוח הסיעודי הפרטי כיום בישראל. ג בדיקה רפואית: רכישת ביטוח סיעודי פרטי מחייבת הליך של בדיקה רפואית, שבה המבוטח מצהיר על כל בעיות הבריאות שלו. חברות הביטוח רשאיות, לאור הצהרת הבריאות, לשקול אם למכור ביטוח לאותו אדם - או לסייג את הביטוח שנמכר לו, כך שלא יכלול מחלות שהוא כבר לוקה בהן (אם ייקלע האדם למצב סיעודי עקב אחת מאותן מחלות, הביטוח לא יהיה בתוקף). זהו אחד החסרונות המשמעותיים של הביטוח הרפואי הפרטי, ולכן חשוב מאוד להקדים ולרכוש ביטוח סיעודי בגיל צעיר - כאשר רשימת המחלות שבה לוקה האדם עדיין מצומצמ ת מאוד. ד פרמיה קבועה מול משתנה: מרבית הביטוחים הסיעודיים נמכרים בפרמיה קבועה. משמע, מי שרכש לעצמו ביטוח סיעודי בגיל 30 במחיר של 150 שקל לחודש (ביטוח של 10,000 שקל לחמש שנים) ישלם גם בגיל 75 150 שקל בחודש (בתוספת הצמדה, כמובן). חברות הביטוח אמנם שומרות לעצמן את הזכות לייקר את הפרמיה, במידה שמחירי הביטוח הסיעודי בעולם יתייקרו מאוד, אבל הזכות הזו מותנת באישור הפיקוח על הביטוח - ועד כה חברות הביטוח השתמשו בה רק פעם אחת. מכיוון שהפרמיה קבועה - יש משמעות רבה לגיל הכניסה לביטוח, כי כך ניתן לקבע מחיר נמוך לביטוח לכל החיים. את אותו הביטוח שרכש המבוטח בגיל 30 ב-150 שקל הוא ירכוש בגיל 65 ב-500 שקל, ובגיל 75 ב-1,000 שקל. בחלק מחברות הביטוח ישנה אפשרות לרכוש ביטוח בפרמיה משתנה - הפרמיה משתנה עם הגיל. היתרון של הפרמיה הזו הוא שהיא זולה מאוד בגילים הצעירים. החיסרון שלה הוא שהיא מזנקת בגיל 65 (למחיר של רוכש הביטוח בגיל זה - 500 שקל בחודש). המפקח על הביטוח אמנם אסר להמשיך ולייקר את הפרמיה לאחר גיל 65, אבל גם כך הזינוק במחיר הוא כה חד, ודווקא בגיל שבו יכולת התשלום החודשית יורדת עם היציאה לפנסיה, כך שכדאי לחשוב פעמיים אם הפרמיה הזו היא כדאית. ה אוי המחיר, המחיר: הכל טוב ויפה, אבל אל מול המחירים הגבוהים של הביטוח הסיעודי הפרטי רבים ימצאו את הביטוח הזה מחוץ להישג ידם. אבי רייטן אמנם טוען בלהט ש-500 שקל בחודש זה פחות ממה שעולה לנו חשבון הטלפון הסלולרי, או לחילופין פחות מביטוח הרכב, וכי ביחס להוצאה שזה עשוי לחסוך לנו - חצי מיליון שקל ויותר על אשפוז סיעודי ממושך - זאת הוצאה משתלמת בהחלט. אבל מי שבכל זאת מוצא את ההוצאה הזו קשה לביצוע, יצטרך לעשות שימוש בשתי אפשרויות שמעמידות לו חברות הביטוח: פוליסות עם תקופת המתנה, וערכי הסילוק. - Activities of Daily Living - ADL. שש פעולות יומיומיות בסיסיות שמבצע אדם: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, לאכול ולשתות, ללכת, להתרחץ ולשלוט על הסוגרים. איבוד יכולות אלה או חלק מהן מהווה תנאי למימוש ביטוח סיעודי {\"ביטוח סיעודי רוב הביטוחים הסיעודיים נמכרים בפרמיה קבועה - מי שרכש לעצמו ביטוח סיעודי בגיל 30 במחיר של 150 שקל לחודש ישלם את אותו הסכום גם בגיל 75, בתוספת הצמדה. מכיוון שהפרמיה קבועה - יש משמעות רבה לגיל הכניסה לביטוח, כי כך נית ן לקבע מחיר נמוך לביטוח לכל החיים. בחלק מחברות הביטוח ישנה אפשרות לרכוש ביטוח בפרמיה משתנה - המשתנה עם גיל המבוטח. יתרון הפרמיה הזו הוא שהיא זולה מאוד בגילים הצעירים. החיסרון שלה הוא שהיא מזנקת בגיל 65. הפרמיה למבוטח נקבעת על בסיס כל אלף שקל של כיסוי עתידי.

פורסם בתאריך-30/05/2006 

כל הזכויות שמורות למחברת ולעיתון "הארץ" - "דה מרקר"

 

 


 

קישורים:      לשכת סוכני הביטוח בישראל      המפקח על הביטוח       מילון מונחים      מדריך הביטוח

    איגוד חברות הביטוח וההתאחדות לביטוח חיים

 

נוצר ע"י קטיה שורצמן אפריל 2005