ביטוח סיעודי בישראל, לאן?
מסמך בן חמישה עמודים שנשלח ע"י מומחה
הביטוח הסיעודי, מר אבי רייטן, לפיקוח על
הביטוח, כתגובה על מסמך הפיקוח "סוגיות
בביטוח סיעודי" שפורסם לתגובות המבטחים
והמומחים
26 אפר' 2011
לכ'
גב' לי דגן
המשנה לממונה על אגף שוק ההון והביטוח
משרד האוצר
ירושלים
הנדון: ביטוח סיעודי בישראל - ארגון מחדש
,
סימוכין שלכם: שה.
2011-13625 מ- 5 אפר' 2011
(הקישו לקישור)
-
בהתאם לבקשתכם אני מביע בזאת את דעתי
אודות הנושא שבנדון, כמובן בהתאם
לידיעותי, ניסיוני כאיש שטח (30 שנה)
הן בקשרי עם מאות סוכנים והן בקשרי
השוטפים עם הציבור במסגרת הרצאות או
ייעוץ למשפחות, ועמדתי הניטראלית
הנטולה כל תועלת למעט הרצון לפעול
לטובת הציבור. עם זאת אינני אקטואר -
יתכן ומשם אפשר יהיה לקבל זוויות ראיה
נוספות.
-
ככלל ולצערי, אינני רואה פתרון מהיר
ומיידי שמקיף היטב את כל הנושא אך אין
ספק שניתן לתת פתרונות טובים לחלק
מהבעיות המוצגות על ידכם במסגרת
הפתרונות שאתם מעלים לדיון. במסמך
זה
אני מציע דרך חשיבה כוללת ומקיפה
למדיניות לטווח הארוך אף כי ניתן
לגזור ממנה פתרונות גם לטווח הקצר.
למרות שבקשתכם אינה נוגעת לביטוחי
קופות החולים - אין מנוס מלקשור את כל
הנושא לראיה אחת כוללת, שהרי מחצית
מתושבי המדינה כלולים בהם וממילא
יעסקו בכך בקרוב לאור הכוונה להעביר
את האשפוז הסיעודי ממשרד הבריאות
לקופות החולים - לכן אגע גם בם.
-
ברור לכולנו שהבעיה המרכזית בסוגית
הביטוח הסיעודי, הן הפרטי והן
הקבוצתי, נובעת מחוסר יכולת
אקטוארית לחשב מה תהיה תוחלת החיים של
אדם סיעודי עוד 20 - 40 שנה והרי לכך
מכוון הביטוח
הסיעודי. התארכות תוחלת החיים הכללית
איננה מכרעת לחישוב פרמיית הסיכון, אך
תוחלת החיים של אדם סיעודי קריטית
לחלוטין לחישוב הסיכון, עם זאת לא
ניתן לחשבה לטווח מאד ארוך כיון
שמושפעת מתפתחות חקר הרפואה, אורחות
החיים וכו' ואלה עלומים, כל פתרון
ביטוחי שיקבע היום יהא פתרון חלקי.
אני מדגיש שזו בעיה המקיפה גם את
הביטוחים הפרטיים עם הפרמיה הקבועה
(לכאורה) שהרי לא בכדי נקבע מנגנון
עדכון פרמיה גם לתיק קיים. אין ספק
שיגיע הזמן בו יידרשו עדכונים כאלה על
ידי חברות הביטוח. כדי להחריף את
העניין אזכיר את הודעתה של
Met Life
על
הפסקת שיווק ביטוחי סיעוד החל בשנה זו
(!!!???!!!) - הם לא טיפשים.
-
לאור האמור לעיל ובהסתמך על הבעיות
ואפשרויות לפתרונות שהעליתם במסמך
שלכם (לא מצאתי רעיונות נוספים
אלא רק שיפורים), להערכתי יש לגבש
קווי פעולה מקבילים הן לטווח הקצר
ובעיקר מדיניות לטווח הארוך כדלקמן:
א. ביטוחי פרט
1) לצעירים:
א)
אין ספק שהפתרון לטווח ארוך הוא הכללת כל
/ רוב הצעירים למסגרות של ביטוחים פרטיים.
רכישת ביטוח סיעודי על ידי צעירים מתחילה
במודעות שלהם לצורך ולא במחיר. אני אומר
זאת בוודאות כיון שעד כה לא היה מקרה אחד
בו שוחחתי עם צעיר והוא סרב לערוך לעצמו
ולמשפחתו ביטוח פרטי (כזה או אחר).
מודעות יכולה להירכש הן על ידי פרסום והן
ובעיקר על ידי המשווקים, אך לצורך כך הם
צריכים להיות
מקצועניים ולצערי רוב סוכני הביטוח
משווקים לפי הנוחיות שלהם (היכן שקל ).
לפיקוח אין דרך לטפל בשיטת המכירה של
הסוכן אך יתכן ואפשר להשפיע על הפרסום
דרך חברות הביטוח וכמובן - אגף שוק ההון.
ב) בצדק לא ניתן להתעלם מבעית המחיר.
ראשית אני שולל מכל וכל את השימוש בפרמיה
משתנה
מהנימוקים הברורים אותם ציינתם ניתן
להשתמש בה בדרך היחידה הנכונה אותה הכנסתי
לתוכנית שבניתי לחברת "אליהו" - "סיעודי
עולה" אותה הזכרתם בסעיף 1.4. ג .שלכם.
כאן
ברצוני לציין שלפני כשנתיים נשכרתי על ידי
סוכן ביטוח גדול שבתיקו מאות פוליסות עם
פרמיה משתנה בניסיון להעבירן לפרמיה
קבועה: כל המבוטחים מולם פעלתי (כ- 100)
לא ידעו מהי המשמעות של הפוליסה שברשותם
חלקם המירו לפרמיה קבועה מבעוד מועד וחלקם
ביטלו את הפוליסה עקב תחושתם ש"עבדו
עליהם". צריף לבטל את האישור לשימוש
בפרמיה משתנה.
ג) בנוסף,
וכאן אני חוזר על עמדתי משכבר הימים לפיה
חשוב לצמצם את היקפי הכיסוי של הפוליסה,
תוספות שונות שלא נקבעו בחוזר המפקח בשנת
2003 ואשר מיקרות את המוצר בכ- 30% (שיפוי
לשיקום, תאונות דרכים ועבודה, מוות מוקדם
ועוד).
אין ספק שכאן הבעיה המרכזית היא המחיר
ולכן צריך מחד גיסא לפעול כאמור בסיפא של
הסעיף הקוד (צמצום המוצר לרכיבים הכרחיים
בלבד) ובנוסף לאפשר הבדלה בין סכום הביטוח
למצב ביתי מול מצב אשפוזי ( קיים מצוין
"בפניקס"- " 360 מעלות" נאה חלקית
ב"הראל" - "סיעודי לכל" וגם בביטוחים
הקבוצתיים של כל קופות החולים). אין מקום
להאריך את תקופת ההמתנה מעבר ל- 60 יום.
3) ערכי סילוק:
לעניין זה, ברוב המכריע של המקרים, אין
כל השפעה על המבוטח (אלא אם הסוכן "טוחן"
לו את המוח כדי לסגור עסקה). מבוגרים
הרוכשים ביטוח סיעודי עושים זאת מתוך
כוונה להיות מבוטחים וללא כל מחשבה על
צבירת רזרבה לעוד 20 שנה או יותר ולבצע
סילוק. זאת גם נוכח העובדה שמבוגר צובר
מעט ערך מסולק אלא אם שילם את הפרמיה שנים
רבות (אולי כבר מת) ואם רכש סכום ביטוח
גבוה. לא כן הדבר לגבי צעירים. קביעת ערכי
סילוק גבוהים (ולא צמצומם כגון הפעולה
שננקטה על ידי "הראל") יש בהם כדי לעודד
צעירים לרכוש ביטוח סיעודי.
לו ניתן היה (שאלה לאקטוארים) לבטל את
ערכי הסילוק למבוגרים דהיינו בכל מצב
להשאיר את הרזרבות למבטח, ולהוזיל בשל כך
את הפרמיה למבוגרים - זו היתה אפשרות
נבחרת.
4) שיווק ומכירות:
חלק גדול ממכירות בהיקף נמוך נובע מהתחרות
בין סוכני ביטוח. סוכן המציע ללקוחותיו
מוצר "חלקי" כדי להוזיל מחיר ולאפשר רכישה
של סכום ביטוח סביר (כמו למשל בתוכנית
הסיעוד של "אליהו" הניתנת לרכישה גם ב- 3
A.D.L.
וללא שיפוי לשיקום ובכך מוזילה את הפרמיה
בכ- 12% - 14% ) נתקל במתחרה האומר לאותו
לקוח "אבל אין לך 2
A.D.L.
"וכו'
ובכך מפיל את
המכירה הראשונה אבל לא מייצר מכירה חדשה
או לחילופין מייצר מכירה פחות טובה אבל
בוודאי מוריד את אמון הלקוח במוצר. אינני
יודע כיצד לטפל בסוגיה זו למעט החלטה על
הורדת מוצרים מושלמים מהמדף - פעולה שלא
תעלה על הדעת (בוודאי שלא בהחלטת המפקח על
הביטוח). עם זאת חובה להעמיד על המדף
תוכניות זולות ובמקביל לייצר פרסום והסברה
מסיביים כדי שהציבור ידע על האפשרויות
הללו וכדאיותן.
ב. ביטוחים קבוצתיים
1) לביטוחים קבוצתיים במתכונתם דהיום -
אין מקום וצריך למצוא את הדרך להורידם
לחלוטין מהמדף - כל מי שעיניו בראשו רואה
שזמנם קצוב גזר הדין כבר ניתן והשאלה היא
רק מתי זה יקרה ולכן, גם אם מדובר בתהליך
מדורג שיארך 10 - 20 שנה אך שצריך להחליט
עליו ולהתחיל לפעול במסגרתו.
2) את הפעולה הזו יש לבצע, ראשית, דרך
הביטוחים המשווקים על ידי קופות החולים
לעמיתיהן. הצעתי זאת בעבר ואני חוזר על
הצעתי שוב: מבוטחים צעירים (צריך לקבוע
גיל) יעברו לתוכניות ביטוח פרטיות ואישיות
כאמור בסעיף 4 א' לעיל. בהתחשב בעובדה
שאלה תוכניות עם מסלול פיצוי קצר וסכומי
ביטוח בינוניים - הפרמיה לא תהיה גבוהה
במיוחד. את המבוגרים להשאיר בתוכנית
קבוצתית עד ש"יעלמו מהשטח". הסדר זה סוגר
כמחצית מתושבי מדינת ישראל דהיום.
3) סוגים אפשריים של ביטוחים קבוצתיים:
בהעדר אפשרות לבטל את הביטוחים הקבוצתיים
ניתן
לקבוע מספר מסלולים אפשריים לביטוחים
קבוצתיים ואלה מפורטים בסעיף 4 שלכם.
להלן התייחסותי לאפשרויות אלה:
א) פוליסה נפרדת לצעירים ומבוגרים - פסול
לחלוטין. ברור שאלה המיועדים למבוגרים
בלבד יבוטלו במהרה ואת הצעירים זה לא
יעודד להצטרף (נזכור מה ארע לביטוח
הקבוצתי של ארגון
הגמלאים ואפילו לביטוח הקבוצתי של "צוות"
שלא חודש ב"מגדל" ונקלט בתנאים פחות טובים
ב"פניקס"). נהפוך הוא, צריך שהפוליסה תשלב
צעירים ומבוגרים - גם אם מדובר בסבסוד
צולב. צריך שהפוליסה הניתנת לארגון עובדים
תכלול הן את העובדים (כמובן שרובם צעירים
וצעירים מאד וגם את הגמלאים שלהם - זה
אפשרי ראו הפוליסה של עובדי בנק "דיסקונט"
- מצוין !
ב) אפשרות שניה - קבוצתי פיקטיבי (בשפה
שלכם:"פרט בניהול קבוצתי") - טוב ובלבד
וזה אכן מוזיל את הפרמיה בשיעור משמעותי.
אם התוכנית שתימכר תבנה בהתאם לעקרונות
שהצעתי בסעיף "פרט" הרי ההוזלה תהיה
משמעותית וניתן יהיה להצטרף כמעט ללא
קושי. הוזלה מועטה אין בה כדי מתן מענה
לבעיה. (על כך ישבתי בימים אלה עם ארגון
גדול מאד שהביע רצון להיכנס לבדיקה כזו -
אם אכן תתאפשר).
ג) אפשרות ג' (תמחור ארוך טווח עם סבסוד
צולב). פתרון טוב ובלבד וניתן לביצוע.
הערותיכם מוצדקות - צריך לתת לחברות
הביטוח להתמודד עם הבעיה ולהגיע עם
פתרונות. זאת כמובן שהתמחור יהיה
לטווח בשנים בן שתי ספרות.
ד) עם זאת בל נשכח שאנו לא לבדנו בשטח -
גם למבטחי המשנה יש מה לומר והערתי בתחילת
המסמך לגבי אי הוודאות בעתיד, שרירה
וקיימת. לכן כדאי לקבוע במדיניות שבתוך 15
- 20 שנה לא יהיו עוד ביטוחים קבוצתיים עם
פרמיה משתנה אלא להעביר את הציבור לביטוחי
אישיים לטווח ארוך או בינוני עד שיפוסו
מהעולם הביטוחים הקבוצתיים. זה יקרה ממילא
ואין טעם לטמון את הראש בחול - כדאי
להתכונן, לתכנן ולהוביל באופן מבוקר את
התהליך.
5. כל האמור עד כה מתעלם מכוונות המדינה
להגנה הסיעודית הציבורית: היהיה חוק סיעוד
ממלכתי מקיף הכולל הן את אשפוז המוסדי והן
את הטיפול הביתי ? כידוע, היום הנושא
מחולק בין הביטוח הלאומי בטיפול ביתי חלקי
ובין משרד הבריאות אף הוא בסיוע כספי חלקי
לאשפוז במוסד ( מתוכנן לעבור לקופות
החולים). אם כן מתי ומה יהיה היקפו? ככל
שהזמן יחלוף הבעיה תחמיר וידרשו יותר
אמצעים . לפיכך כנראה שאין מנוס מהשארת
מוצרי ביטוח פרטיים בידי הציבור שיכול
להרשות זאת לעצמו .
6. תביעות:
על אף שהנושא לא הועלה במכתבכם, אני מרשה
לעצמי לעסוק גם בכך. אין ספק שאמון הציבור
בביטוח תלוי מאד באמון שהציבור רוחש
לחברות הביטוח ("לוקחים פרמיה אך לא
משלמים תביעות").
אני חוזר על הצעתי לכם במסמך קודם לעגן את
הטיפול בתביעות בטופס אחיד בו לכל
A.D.L.
יש ארבע דרגות חומרה כפי שיקבעו על ידי
מומחים. שתי הדרגות הראשונות הן מתחת ל-
50% ושתי הדרגות הבאות
מעלות
את המבוטח מעל הרף של 50% באותה פעולה. זה
שקוף, ברור, ניתן לביקורת ובדיקה.
7. סיכום:
א. כבסיס לכל התהליך, להעמיד לרשות הציבור
מוצרי ביטוח אישיים זולים יותר.
ב. לבטל את התוכניות עם פרמיה משתנה כפי
שהיא היום.
ג. לבדוק אפשרות להוזלת פרמיה למבוגרים
תוך ביטול זכותם לקבל ערכי סילוק.
ד. להחליט על ירידה הדרגתית, רב שנתית,
מהביטוח הקבוצתי בצורתו הנוכחית עד
לביטולו.
ה. לעבור לביטוחי פרט בניהול קבוצתי ו/או
ביטוחים קבוצתיים ארוכי טווח - לתקופת
הביניים עד לביטולם הסופי של הביטוחים
הקבוצתיים עם הפרמיה המשתנה.
ו. לא לבטל את הסבסוד הצולב בביטוחים
קבוצתיים אלא להגבירו. לחילופין לנהל טבלת
חידושי פרמיה כמקובל ברוב קופות החולים
(למעט "מאוחדת").
ז. לא לאפשר מכירת ביטוח עם תקופת המתנה
ארוכה כשכבה שניה מעל ביטוח קבוצתי רגיל
אלא רק מעל אלה של קופות החולים (שם
הסכנה לאי המשכת הביטוח קטנה יחסית לקיום
אפשרות כזו בביטוח קבוצתי רגיל). כך זה
היה במקור כאשר ניתן אישור לשווק את
המוצרים האלה.
ח. לאחר העמדת מוצרים חדשים וזולים - לנהל
מערך הסברה בתקשורת.
ט. למסד את נושא הטיפול בתביעות.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל עת להבהרת עמדתי.
בברכה
ובהצלחה
אבי רייטן
clu
חזרה
לראש העמוד
