א ו פ ק   ז ה ב  - מרכז ידע הכשרה וייעוץ להגנה סיעודית

   ת.ד. 233, ניר-צבי  טל': 9200238 – 08  פקס: 08-9209864 נייד: 050-7435865 

פעילויות

מי אנחנו? מאמרים   הוסיפו למועדפים

צרו קשר

 לדף הבית

 

    

הניסוי שהנהיג הביטוח הלאומי נכשל

פורסם ב"עדיף ביטוח" 1/1/2009

המשפחות מעדיפות שלא לקבל ישירות את כספי הגמלה לחולה הסיעודי ולתת לחברות כוח האדם לשבור את הראש עם הבירוקרטיה הישראלית * זה הזמן להתחיל להפנים: למדינה אין מספיק כסף לטפל בכם, עשו ביטוח אישי

בתחילת שנת 2008 החל המוסד לביטוח לאומי בניסוי אשר במסגרתו מועברים הכספים המיועדים לטיפול סיעודי ביתי ישירות למשפחת החולה. באוגוסט אותה שנה נערך במרכז "אדווה" העוסק בצדק ושוויון אזרחי בישראל, מפגש בהשתתפות נציגי הממסד ונציגי השוק הפרטי שחברו יחדיו לדיון ביניים הבודק את הצלחת הניסוי.

שיעור גידול אוכלוסיית הסיעודיים גדול ב-2.3% מזה של כלל אוכלוסיית הקשישים. הנתונים מצביעים על 15% מאוכלוסיית הקשישים בישראל הנמצאת זכאית לסיוע במסגרת חוק הסיעוד, לפיו אדם שהגיע לגיל פרישה קצבת זקנה במצב סיעודי והכנסתו נמוכה, זכאי לקבל עזרה של מטפל מביטוח לאומי עד 18 שעות בשבוע אם יהיה סיעודי. אדם הנזקק למטפלת זרה יכול לקבל את העזרה רק דרך חברת כוח אדם המקבלת מהביטוח הלאומי כ- 38 שקלים לשעת עבודה, אך מזכה את העובדת רק בכ- 27-23 שקלים לשעה. התעריף המדויק מותנה במשא ומתן של המשפחה עם חברת כוח האדם, שכן יתרת הכסף משולמת על ידי המשפחה וזו יכולה להגיע אף ל- 10,000 שקלים בחודש. במסגרת ניסוי שנערך בארבע ערים בישראל, רשאיות המשפחות לבקש את התקציב העומד על 30.5 שקלים לשעה ישירות אליהן, אך הן מחויבות לנהל לבדן את כל ענייני ההעסקה כגון מסים ועוד.

מהדיון שנערך ב"אדווה" עולה כי מתוך 270 המשפחות שהגישו בקשה לקבל ישירות את הגמלה, נשארו רק 133 משפחות. מתברר כי מרבית המשפחות מתקשות לטפל לבדן בבחירת העובד וניהול העסקתו והן זקוקות לחברות כוח האדם. בעקבות הניסוי, שיפרו חברות כוח האדם בערים בהן נערך הניסוי את תנאי ההעסקה של המטפלות. אולם, לדברי המשתתפים בדיון, לו היה מאשר משרד האוצר העברת כל התקציב למשפחה במקום רק 80% כפי שנעשה בניסוי, מספר הבקשות היה עולה. גופי הרווחה טענו מנגד כי הם חוששים מכך שהכסף המתקבל במשפחות ישמש למטרות אחרות ולא לטובת הקשיש. עוד חשפו ברווחה כי אין די עובדים סוציאליים ברשויות לפיקוח על הטיפול בקשישים. כך למשל בעיר אחת, מטפלות ארבע רכזות רווחה בכ-3,500 קשישים שאמורים לקבל המקבלים סיוע מכוח החוק. בחלק מן המקרים קיים צורך בשני מטפלים על פני כל היממה והתקציב אינו מאפשר זאת.

כאמור, במטרה לחסוך כסף הורה משרד האוצר על ביצוע הניסוי בניגוד לדעתם את אנשי המקצוע בביטוח הלאומי ובמחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. הציפייה הייתה שמשפחות יבקשו את הכסף ישירות ו- 20% מהתקציב יישאר בקופת המדינה. בפועל, נכשל הניסוי והמשפחות חששו מהבירוקרטיה אליהן הן מחויבות בהיעדר תמיכה ניהולית של חברות כוח האדם. ייתכן כי תקציב גדול יותר, כלומר 38 שקלים לשעה, היה יכול להיות תמריץ ראוי לשיפור מצבן של המשפחות וכמובן להצלחת הניסוי.

130
 אלף קשישים סיעודיים שהם 75% מאוכלוסיית הקשישים, נמצאים בבית. כלומר, מטופלים על-ידי הביטוח הלאומי. טיב הטיפול תלוי בכסף אותו מתקשה המדינה לספק. כישלונו לכאורה של הניסוי רק מציף את הבעיה.

אין זה סוד כי התארכות תוחלת החיים טומנת בחובה גידול משמעותי בהיקף הצרכים הסיעודיים. חוסר יכולתה של המדינה לספק את הצורך דורש פתרונות אחרים לאספקת כסף לכיס המשפחה המטופלת. הפתרונות יכולים להגיע מרכוש וחסכונות של המשפחה או מכיוון הביטוח. רצוי שיהיה זה ביטוח אישי ולא קבוצתי. לקשישים החלשים של היום מאוחר מדי לסייע, אבל חובת הדור הצעיר לדעת לדאוג לעצמו עוד היום כדי שלא ימעד בעתיד, שכן סוף מעשה במחשבה תחילה.

 

אבי רייטן clu,

.

 

 

  חזרה לראש העמוד

          

 

 

     ביטוח - מדריך הביטוח                                           המפקח על הביטוח      

 מילון מונחי ביטוח                  איגוד חברות הביטוח וההתאחדות לביטוח        טיפים להצלחה  

 

הקמת אתרים - קטיה שורצמן