בימים
אלה הסתיימה עבודה בת שנתיים וחצי על ידי
ועדה מיוחדת בכנסת בראשות ח"כ יעקב כץ.
במהלך עשרות ישיבות ועבודת מחקר ואיסוף
נתונים רבת היקף שבוצעה על יד ד"ר גלעד
נתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, נבחנה
בעיית השרות והטיפול באנשים סיעודיים
בישראל. דוח המקיף 55 עמודים מונח בימים
אלה על שולחנו של יו"ר הכנסת שמינה את
הועדה. דוח זה הגיע לידי ואציג את
תמציתו.
כותב ח"כ כץ: "סקירת כל הנתונים מראה
שמדינת ישראל מטפלת בזקנים ובנכים בצורה
טובה יותר ממדינות מערביות רבות, אך אינה
ראויה ומתקדמת מספיק וזקוקה לשיפור
רב.......יש מצווה למדינה למצוא את הדרך
הטובה והראויה לכבד את אוכלוסיית הוריה,
זקניה, הבוגרים והנכים".
הדוח מכוון לחזק את שהייתו של המטופל
במסגרת הקהילה ולצמצם את ההזדקקות למוסד
סיעודי להעלות את שכרם של העובדים
הסיעודיים הישראליים תוך הפחתת העובדים
הזרים.
להלן עיקרי הדברים:
א. "רשות
סיעוד מרכזית": עקב ריבוי הגורמים המטפלים
בנושא, ממליצה הועדה לרכז את כל הטיפול
אצל גורם מרכזי אחד. אמנם הועדה לא השתמשה
בשם זה אך זה תואם את דעתי משכבר הימים.
ב. חוק סיעוד: הסדרת הביטוח בחוק תוך
מימונו בהגדלת מס הבריאות והעברתו לטיפול
קופות החולים - הכוונה להעביר הן נושא
האשפוז (היום משרד הבריאות) והן את הטיפול
הביתי (היום ביטוח לאומי).
טיפול בקהילה (ביתי):
ג. הגדלת שעות הזכות למטפל (היום 18 / 22
שעות בשבוע מומלץ להעלות לכדי 30 או 40
שעות). לדעת הועדה רוב המטופלים (80%)
אינם זקוקים להשגחה בכל שעות היממה ולכן
ניתן לצמצם את מספר העובדים הזרים (כיום
יש כ- 50,000) על ידי העסקת עובדים
ישראליים בשתי משמרות בשעות היום. המשמעות
התקציבית יכולה להגיע לכדי כ- 6 מיליארד ₪
בהיקף של 300,000 מטופלים (היום יש כ-
135,000), בזכאות של 40 שעות לשבוע.
ד. שיפור
תנאי העסקתם של עובדי הסיעוד, בעיקר של
המטפלים הישראליים במגמה לעודד עבודה
מקומית על פני עבודה זרה. תוספות שכר
מפליגות לעובדים כגון שכר מינימום גבוה
עבורם, הסכמים קיבוציים טובים וצווי הרחבה
בהתאם. בהתייחס לשכרם של העובדים הזרים,
מוצגת טבלת שכר (לפני התנאים הסוציאליים
והמחיה) לפיה השכר הבסיסי של העובד הזר
יהיה:
- עובד אצל קשיש - 4,800 ₪ ל- 6 ימי
עבודה בשבוע או 6,300 ₪ אם עובד 7 ימים
בשבוע.
- עובד אצל נכה קשה - 5,600 ₪ ל- 6 ימי
עבודה בשבוע או 7,900 ₪ אם עובד 7 ימים
בשבוע.
ה. מבחן
הכנסה לזכאות: קביעת מבחן אחיד וחדש.
ו. סיוע
למשפחה: על מנת לעודד טיפול ביתי מומלץ
להכיר בבני משפחה כמטפלים ואף לתמרץ אותם
(כמו בחלק ממדינות אירופה) - קצבה, הטבות
מס,חופשות בתשלום, הסדרי עבודה גמישים,
ייעוץ ועוד.
ז. עידוד
סטודנטים: לתמרץ סטודנטים בשכר, במגורים
ועוד אם ייאותו להתגורר בבית הקשיש
הסיעודי.
ח. מרכזי
היום לקשיש: מומלץ להאריך את שעות השהות
במרכזי היום המופעלים על ידי משרד העבודה
והרווחה מ- 6 ל- 8 שעות ביום , לשפר את
מערכת ההיסעים ועוד.
טיפול במוסד סיעודי:
ט. מדדים
לאשפוז: להגדיר מחדש את המדדים המחייבים
אשפוז במוסד סיעודי כולל הגדרת חריגים
(אני מציין שהיום מצב סוציאלי קשה מזכה
באשפוז סיעודי גם אם המצב הרפואי אינו
מחייב זאת).
י. תקצוב
המוסדות: בעיית התקציב שמעמידה המדינה
למיטה סיעודית ("קוד") עומדת היום על
הפרק, הועדה מכירה בכך שהתקציב הנוכחי
אינו מספיק וכמובן שאינו מספק את העלות
האמיתית של הטיפול במוסד.
יא. עובדים
זרים: הועדה אינה ממליצה להעסיק עובדים
זרים במוסדות סיעוד אלא להעלות את שכרם של
העובדים הישראליים ולהגדיל את מספרם.
סיכום:
אין ספק שנעשתה כאן עבודה מאד יסודית
שהוצאתה לפועל יש בה כדי לשפר באופן
ממשעי את המצב הקיים ולהביאו לדגם של
המתקדמות במדינות אירופה. עם זאת אני צופה
שתי בעיות מרכזיות בהפעלה
שיתכן וזה יהיה עוד דוח של ועדה שיכנס
למגירה:
א. דרישת
תקציב נוסף של בין מיליארד ל- 4 מיליארד ₪
בשנה. בעיקר נוכח המחאות הציבוריות
הנערכות בימים אלה בנושאים אחרים.
ב. הקמת
גוף מרכזי שירכז את הטיפול - מאבקים
פוליטיים לא יאפשרו זאת.
ולעניין הביטוחים הפרטיים,אם ההמלצות
יאושרו ויוצאו לפועל:
א.
הביטוח הקבוצתי, כולל זה של קופות החולים,
יספוג "מכת מוות" סופית.
ב.
הביטוחים הפרטיים כמעט ולא יפגעו. ניתן
ללמוד זאת מהעובדה שהיום המוסדות הפרטיים
הטובים משגשגים. הציבור ירצה להמשיך
ולרכוש שרות טוב מזה שתציע המדינה.
*
הכותב
הוא מומחה ומרצה להגנה סיעודית.
אבי רייטן clu,
.
חזרה
לראש העמוד
